#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסא. האם נדמה או כלאים קדוש בבכורה ומנין? 	"נדמה אינו קדוש בבכורה דכתיב אך בכור שור, עד שיהא הוא שור ובכורו שור. וכתבו התוס' (ד""ה עד) דבפרק קמא דבכורות מוקי לה דוקא בשאין דומה כלל אבל דומה במקצת סימנים יליף התם מאך דקדיש בבכור, עכ""ד. כלאים אינו קדוש בבכורה דיליף העברה העברה ממעשר אי נמי נדמה אמרת לא כלאים מבעיא."	"ב""ק עח. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסג. אמר הרי עלי עולה והפריש שור ובא אחר וגנבו, מה הם צידי הספק לגבי תשלומי הגנב ומה נפשט? 	"מי אמרינן שם עולה קביל עילויה ולרבנן ישלם בכבש ולר' אלעזר בן עזריה ישלם בתור או בן יונה או שיכולים הבעלים לומר לגנב שרצונם לעשות מצוה מן המובחר וישלם שור,  <sup>קלו</sup> ונפשט כצד הראשון <sup>קלז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלו.  רש""י  (בד""ה גנב)  כתב שכל הספק הוא אליבא דר' שמעון דאמר קדשים שחייב באחריותם חייב. ועי' ביאור הדברים בסוף ההערה הבאה. וכן פירש דברי רש""י בשער המלך  (חובל ומזיק פ""ז ה""ד).
<br>קלז.  כתב הרשב""א  (ד""ה מי)  בשם הראב""ד דנראה דוקא בשאבד ממנו, שלא יהא אחריות דגנב חמור משל נודר, אבל אם אכלו הרי נהנה מן ההקדש שור, וקרן מיהא משלם להקדש, וכ""ש אם ישנו בעין שמחזירו להקדש. עוד כתב דלדעת ר' שמעון קא מיבעיא ליה, ולתשלום כפל לבעלים, דלענין הקדש ודאי שור הוא משלם שהרי הזיקו שור.</span>"	"ב""ק עח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסד. איזה שיור במכירה פוטר הגנב מד' וה'? 	"לרב ובברייתא אחת כן סובר רשב""א אם שייר דבר הניתר עמו<br>בשחיטה. וללוי אפילו שייר בשחיטה ופרש""י שהוא דבר<br>גיזותיה פטור. לרבי דבר המעכב שאם ניטל ממנה נעשית בו נבילה<br>מחיים <sup>קלח</sup>. לרשב""א בברייתא שניה שייר קרנה פטור כיון שאינו עומד להיגזז, שייר גיזותיה חייב שעומדים להיגזז.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלח.  הרשב""א  (ד""ה רבי)  הסכים עם פרש""י אבל כתב שבירושלמי כתוב כתוספתא שדבר המעכב בשחיטה הוא דבר שעושה אותה טריפה.</span>"	"ב""ק עח:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שסה. מה הדין ומדוע: 1) שותף שגנב מחבירו וטבח 2) שותף בגניבה שטבח לדעת חבירו 3) שותף בגניבה שטבח שלא לדעת חבירו?<br>	1) פטור מד' וה' אפילו מחלק חבירו דליכא וטבחו כולו באיסורא.<br>2) משלמים בין שניהם ד' וה' דאיכא וטבחו כולו באיסורא, שהטובח חייב על חלקו וחבירו גם עשאו שליח ובטביחה יש שליח לדבר עבירה.<br>3) פטור, דעל חלק חבירו לא נעשה שליח והוה ליה כטובח ומוכר אחר הגנב דפטור, ועל חלקו גם כן פטור שהרי לא טבח את כל הבהמה בחיוב.	"ב""ק עח:"		
